איך לנצח טורניר פוקר באינטרנט?

סיפרנו לכם בעבר על כריס מאני מייקר שחקן אנונימי שזכה בכרטיס כניסה לאליפות העולם (כרטיס בשווי 10,000 דולר) בזכות השתתפות בטורניר באינטרנט בעלות של 2 דולר, וזכה בסופו של דבר באותו הטורניר ובפרס של מיליוני דולרים. כריס מהווה מודל לשחקנים רבים והפך לכוכב בפני עצמו.

כדי לדעת איך לשחק באמת, התייעצנו עם שחקן מקצועי תושב ארה"ב יהודי שחי לפרנסתו ממשחקי טורניר טקסס הולד'ם. להלן המלצותיו העיקריות, זכרו- זהו הסגנון שלו ולכל שחקן יש סגנון אחר וקחו זאת בחשבון.

ראשית, שחקן מקצועי לא נהנה מהמשחק, זאת העבודה שלו. סבלנות, חוסן מנטאלי יכולת למידה והפקת לקחים הם עקרונות חשובים מאוד במשחק הפוקר, בייחוד בפן הקיצוני ביותר שלו שהם משחקי הטורניר. אם אין לך את זה עדיף שתרד מזה. כשאתה משחק בטורניר אתה חייב להיות מוכן פיסית ומנטאלית לא להיות רעב ולא להיות עייף, קח בחשבון את הפרשי השעות ונצל אותם לטובתך, לדוגמא אם אתה משחק בטורניר שרוב שחקניו מארה"ב שעה 9 בבוקר שעון ישראל היא אמצע הלילה אצלם וזהו יתרון עבורך.

עקרונית בטורניר אתה לא מסתכל ימינה ושמאלה לראות כמה יש לאחרים, באופן עקרוני לא מעניין אותך כמה יש לאחרים (למעט מספר מצבים שמייד נתייחס אליהם) אסור להילחץ ממצב הז'יטונים אלא לשחק באופן מודע תמיד, אתה מודע גם כשאתה מבלף! אתה משחק ובוחן את מצבך ביחס לביג בליינד + הסמול בליינד כפול 10 או 20 (תלוי בגודל הטורניר), ברגע שיש לך פחות מסכום זה אתה רשאי להפוך את המשחק לאגרסיבי ביותר, מה שאומר למשל שמותר להקפיץ אפילו לאול אין לפני הפלופ (בהתאם למיקומך בשולחן וחוזק היד שברשותך). אופי המשחק משתנה לפי מצבך או עקב שינויים קצרים מסיבות טקטיות. הכוונה באופי המשחק היא עם אלו ידיים אתה נכנס ולמה (יש הקפצה או לא? ואם יש בכמה). באופן עקרוני ככל שיש לך יותר ז'יטונים ככה אתה משחק יותר הדוק ! (בניגוד למה שרבים חושבים - הסיבה היא שאתה לא רוצה להחזיר שחקנים אחרים לטורניר). אם אתה נואש מאוד אתה הדוק אגרסיבי. המשחק עצמו מתנהל לרוב בין שני מצבים אלו.

תמיד עדיף להיות היוזם מאשר זה שנגרר, אתה מחליט כמה אתה מוכן להפסיד (ע"פ עקרונות המשחק שלך) ולפי זה אתה מבלף, לא מעבר לזה ובדרך כלל הבלופים במלוא תקציב הבילופים יהיו או שאתה מהמובילים או שאתה נואש ! תזכור תמיד שכשאתה בתוך היד אתה בסכנה! כשאתה בחוץ אתה אמנם לא מרוויח אך גם אינך בסכנה.

מתי כן מסתכלים על השחקנים האחרים? במספר מצבים: 1) מעקב \ רישום (עם הזמן זוכרים בע"פ) מי בילף? מתי? עם אילו ידיים? עם אילו ידיים שחקן מסוים אוהב להיכנס. 2) מתי קרה למישהו משהו מיוחד? למשל שחקן שהפסיד ביד מסוימת סכום נכבד של ז'יטונים, בדרך כלל השחקנים החלשים מנטאלית מושפעים במקרים מעין אלו וניתן לתפוש אותם בזמן זה. וזאת בהתאם למעקב שעשינו בסעיף הקודם. 3) כשאתה בין המובילים בז'יטונים השחקנים שמעניינים אותך הם שאר המובילים עליך להיזהר מידיים איתם ומצד שני זו הזדמנות טובה לתפוש אותם. לעיתים כדאי להיכנס עם יד חלשה מאוד נגד שחקן מוביל (רק במקרה שאין הקפצה משמעותית), כיוון שבמקרה זה ישנה הזדמנות לתפוס אותו עם המכנסיים למטה. היתרון בידיים חלשות הוא שבד"כ אתה יודע מראש שאתה מקפל או הולך לאול אין במקרה שהנצחון מובטח במאה אחוזים (אפילו יד כמו 5 7 לא אותו צבע! במקרה של סטרייט מובטח ויחיד אחרי הריבר!).

תמיד, אבל תמיד ! תזכור את המשימה העיקרית והיא להיות בכסף. לדוגמא: יש טורניר שבו ה- 40 הראשונים זוכים בכרטיס כניסה לטורניר כלשהו. במקרה זה אין הבדל בין המקום הראשון ל-40 אם נשארו 60 שחקנים ואתה באזור המקום ה-20, אין טעם להיכנס ליותר מידי ידיים הכול תלוי בגודל הבטים(לא להתרגש מהאנטה), במספר השחקנים ובכמה ז'יטונים יש סה"כ בכלל השולחנות. עושים חישוב מהיר של כמה שחקנים התחילו את הטורניר כפול מספר הז'יטונים, את סכום זה נחלק ב-60 או מעט פחות (למשל 50) וזה הסכום הממוצע שבסופו של דבר בטוח יקנה זכייה (למעשה זה אפילו פחות, שכן לראשונים יש בדרך כלל הרבה יותר ולאחרונים פחות במקרה הגרוע בו סטיית התקן נמוכה לכל ה-60 יהיה באזור הממוצע). אם לאחר החישוב הקצר בדוגמא שלפנינו מצבך טוב והכוונה שהבטים גבוהים הישען לאחור ותהנה לראות את האחרונים בתור מפרפרים את פרפורי הגסיסה שלהם או מנסים נואשות לגרור אחרים להעביר להם ז'יטונים. איך אומרים אצלנו? תנו לילדים לריב...